על סטוריטלינג והמחשה ווקלית-גופנית (Master your talk)

אחד מהנושאים שאני מתייחסת אליהם בספר "התחילו לספר!" הוא החשיבות של השמירה על מתאם בין כול חלקי הסיפור. אחד מהאמצעים החשובים לשמירה על קורולאציה כזו היא שימוש מושכל במה שאני מכנה בספר המחשה ווקלית-גופנית (מוסיקה, שתיקה, טונציה, שפת גוף ועוד) כאשר המעמד הסיפורי מאפשר זאת. המחשה זו רלוונטית בעיקר במקרים בהם אנו מעבירים את הסיפור מול קהל – בפגישות עבודה, ישיבות, הרצאות, פרזנטציות – אך גם בסרטונים ובתצלומים. קחו לדוגמה את עניין הטונציה, חשוב לזכור שאי אפשר למשל להגיד "התלהבתי וקפצתי משמחה" בקול מונוטוני, שקט ועם מה שאנו מכנים 'פרצוף תשעה-באב' (אלא אם קוראים לכם מתי כספי). כי אם תעשו כן תיצרו דיסוננס אצל הנמענים שיביא לחוסר אמון בכם ובמה שאתם מספרים ומכאן גם במה ומי שאתם מייצגים. כנ"ל לגבי שילוב של סאונד ומוסיקה. נניח שאתם מקרינים סרטון פרסומי שבו אתם אומרים שהלקוחות שלכם נמרצים, תוססים ומצליחים, אולם ברקע הסרטון אתם שמים מוסיקה שלווה ומרגיעה – בתת-מודע המסר שהמוסיקה מעבירה מתנגש עם המלל ויוצר דיס-הרמוניה סיפורית. הצרימה הזו מרגיזה במיוחד כאשר הסיפור "כתוב" היטב. קחו לדוגמא את השיר (הסיפור) הבא שזכה לשתי חבילות אריזה שונות בתכלית. האחת כוללת מוסיקה, טונציה ו"טאץ' אנד פייל" המותאמת למילות השיר כמו כפפה ליד, ואילו האחרת (שבמפתיע היא גם הגרסה המקורית) יוצרת אצלנו דיס-הרמוניה מובהקת. איזה משתיהן היא הגרסה המוצלחת? תגידו לי אתם. גוללו למטה וצפו בזה אחר זה בשני הסרטונים שהועלו לכאן בסדר רנדומלי.

*סטוריטלינג אפקטיבי צעד אחר צעד (מהדורה 2020) (לקריאת דוגמה יש ללחוץ על LOOK INSIDE).

**שימו לב התוכן באתר מוגן בזכויות יוצרים.